מי שחושב, כי תושבי שדרות אינם יכולים לעשות דבר וחצי דבר כנגד טילי הקסאם הנורים עליהם, ואינם יכולים לגרום להפסקת הירי עליהם, לא רק שהוא טועה, אלא שהוא מגלה בורות בכל הקשור להבנת הדינמיקה של תהליכים חברתיים, צבאיים, מדיניים, משפטיים, בינלאומיים ותקשורתיים.
במאמרי זה אראה בניתוח לוגי פשוט, כי תושבי שדרות עצמם יכולים להכריע את המערכה של ירי טילי הקסאם עליהם וכיצד.
הדבר הראשון אשר חשוב להבינו הוא, שישראל יכולה להפסיק את ירי הקסאם אם רק תחליט לעשות זאת, בין אם בדרך כזו ובין אם בדרך אחרת. כלומר, בין אם על ידי כניסה לעזה וכיבושה מחדש, ובין אם מחוץ לעזה, באמצעות קביעת וגביית תג מחיר בצד השני עבור כל ירי של טילי קסאם על שדרות וסביבתה. תג המחיר הנ"ל צריך לעלות ולעלות בדרך של ניסוי וטעיה עד למציאת תג המחיר אשר יגרום לצד השני להבין כי ירי טילי הקסאם איננו משתלם.
אני מפנה בין היתר למאמרו של אברהם פכטר "מלחמת עזה השנייה" מיום 11.02.08 אשר פורסם באינטרנט, ואשר מציע תגי מחיר שונים לירי הקסאם. אבל הוא איננו היחידי שטוען כי צריך לגבות מחיר מהצד השני. השאלה היא איזה מחיר, ומהו הרף שעד אליו ניתן להגיע בתגובה על ירי טילי הקסאם.
כאן דרושה הבנה בכללי המשפט הבינלאומי ודיני המלחמה. למרות שהצד השני הינו זה הפותח במלחמה, ולמרות שלישראל זכות תגובה וזכות להגנה עצמית, עדיין נגזר עלינו לפעול בהתאם לעקרון המידתיות ולמבחן הפרופורציה, שהרי תגובה על ירי קסאם איננה זהה לתגובה על ירי טיל בעל ראש נפץ כימי. כלומר, עלינו להגיב בצורה יחסית ומידתית לפעולה המתגרה של הצד השני.
תושבי שדרות, כמי שסופגים זה שבע שנים למעלה מ- 6,000 טילי קסאם סבורים, שכל תגובה של ישראל הינה ראויה ובלבד שתגרום להפסקת ירי טילי הקסאם, אך אף אחד איננו נותן גיבוי לעמדה זו.
האליטה שלנו לא נתנה את הגיבוי להנהגה להעלות את רף התגובה עוד ועוד עד להפסקת ירי הקסאמים על שדרות, ומי שנמצא בהנהגה איננו טיפש. הוא יודע בדיוק עם מי יש לו עסק. היום, במדינת "הכל שפיט", כשהבג"ץ מורה שיש לעלות אליו לרגל בכדי שיאשר כל הפחתה באספקת החשמל לעזה, המנהיגים שלנו אינם מוכנים לקחת אחריות על פעולות מבלי שהיועמ"ש יאשרן, מבלי שיהיו בטוחים שהבג"ץ ייתן להן הכשר, מבלי שיש להן תמיכה בתקשורת, מבלי שזה יתאים גם לאליטה הכלכלית ומבלי שהאליטה בכללותה תתמוך בפעולות אלה.
המנהיגים שלנו אינם מעוניינים לסיים את הקריירה שלהם כמו יהודה מאיר. הם מעוניינים בשררה, בכוח, בהשפעה, והם אינם מעוניינים לסיים את הקריירה שלהם מנודים, כפי שמצא עצמו אריאל שרון משך שנים.
לפיכך, כל מה שצריכים תושבי שדרות לעשות הוא לגרום לאליטה שלנו, להנהגה, ליועמ"ש, לשופטי הבג"ץ, לתקשורת, לעיתונאים, לכתבים, לפרקליטים בפרקליטויות, לגנרלים ולכל יתר הציבור לתמוך בהעלאת רף התגובה נגד הצד השני עד להפסקה מוחלטת של ירי טילי הקסאם על תושבי שדרות, ואני חוזר שוב על המשפט משום שהוא החשוב ביותר להבנה - עד להפסקה מוחלטת של ירי טילי הקסאם על תושבי שדרות.
ואיך יכולים תושבי שדרות לגרום לכך?
התשובה לכך הינה פשוטה תכלית - נוטשים את שדרות והופכים אותה לעיר רפאים ללא נפש חיה. בשיירה ארוכה של מכוניות, אוטובוסים, אופנועים, אופניים ורגלית, עמוסה לעייפה עם גברים, נשים וטף, קשיש וחולה, צעיר ובריא. שיירה עמוסה לעייפה עם מזרונים, מזוודות, בגדים, נעליים, סירים ומחבטות. כמו השיירות שעזבו את דרום לבנון בשעתו. שיירה אשר תעבור דרך אשקלון, אשדוד, ראשון לציון בואכה תל אביב.
בתל אביב השיירה צריכה להתנחל בכל גינה פנויה ואפשרית במרכז העניינים, כולל משולש ארלוזורוב, הגינה בפינת שינקין ויוחנן הסנדלר, ככר מגן דוד, ככר המדינה, ככר רבין, הרחבה של מוזיאון תל אביב, ככר דיזינגוף, הגינה של גן העיר ועוד.
אישית אני מציע לשיירה להתמקד בתל אביב. גם יותר נוח, גם יותר נעים וגם יותר משפיע. אל תתאמצו להגיע לירושלים. כולם כבר יגיעו אליכם לתל אביב.
אל תהיו מודאגים. לא מגשם, לא מבוץ, לא מכביסה, לא מכסף, לא מעבודה, לא מאוכל ולא משינה. פשוט תעלו לתל אביב כמו שאתם. מהרגע הזה הבעיה של טילי הקסאם כבר לא שלכם. אתם העברתם אותה לציבור, לאליטה, להנהגה ולכ - ו - ל - ם. מרגע זה אתם האחרונים שאפשר לבוא אליהם בטענות. אתם לעומת זאת תבואו השכם והערב בטענות לכ - ו - ל - ם.
אל תדאגו. לא תקפאו מקור ולא תגוועו ברעב. הציבור כבר ידאג לכם. יתן לכם הכל. אוכל, בגדים, שמיכות, אוהלים. השנה שנת בחירות ורון חולדאי לא יעז לפנות אתכם מהגינות ולא ייגע בכם. הוא יתמוך בכם עד הסוף. יעבור כל היום מגינה לגינה. זה מצטלם טוב לקראת הבחירות ופוליטיקאים יעשו הכל כדי להיבחר שוב. הוא צריך אתכם יותר מאשר אתם צריכים אותו.
עכשיו שערו בנפשכם כיצד תצטלם בתקשורת שיירה נוטשת שדרות שכזו. כל כלי התקשורת מכל העולם יסקרו את השיירה ואת כל הדרך שהיא עושה עד תל אביב. זו ההזדמנות שלכם לספר לכל העולם כמה רע לכם וכמה אתם פוחדים מטילי הקסאם, כמה המדינה נטשה אתכם ושאתם לא יכולים יותר, אחרי שבע שנים של טילים.
עכשיו שימו לב למה גרמתם. ברגע שנטשתם את שדרות, אבל מיד, נתתם את ההצדקה המוסרית, המשפטית, התקשורתית, הכלכלית, ואת כל הצידוקים האחרים להעלות את רף התגובה כנגד הצד השני.
אנשי התקשורת יחגגו.
היועמ"ש ייתן אור ירוק להנהגה לפעול, כיוון שטילי הקסאם גרמו לנטישת עיר ואם בישראל.
ההנהגה תצטייר כאימפוטנטית וככזו שאיננה מסוגלת לייצר ביטחון לתושבי המדינה ונטל ההוכחה יעבור אליה להוכיח שהיא לא כזאת. אהוד ברק יראה כמו שפן לא אהוד ולכן יצטרך להראות שהוא חד כברק.
שופטי הבג"ץ יאשרו להעלות את רף התגובה על מנת לאפשר לכם לחזור לשדרות.
אנשי העסקים והכלכלנים יתחילו לספור בכיס את הנזק הכלכלי של נטישת שדרות, הפסד ימי עבודה וכו'.
אנשי החינוך ידברו על הפסד ימי הלימודים של ילדיכם וינסו לשלב אותם בבתי הספר בת"א, שם יווצר כאוס בתחבורה, בחינוך ובכל.
תושבי תל אביב יתעוררו משלוותם ויעשו הכל על מנת שתצאו להם מהעיר.
אנשי הצבא יכינו סוף סוף תוכניות אופרטיביות מכאן ועד להודעה חדשה למיגור ירי טילי הקסאם.
כולם ידברו עליכם ורק עליכם כל הזמן, 60 דקות בשעה, 24 שעות ביממה. ואם ירד מבול עוד יותר טוב. תצטלמו בבוץ רטובים עד לשד עצמותיכם באמצע גינה בוצית בתל אביב. תמונה אחת שווה אלף מילים.
אני מבטיח לכם שגם מנהיגי החמאס, שהם הרבה יותר חכמים מהמנהיגים שלנו, יתחילו לשקשק מפחד. לא מהמנהיגים שלנו ולא מהגנרלים שלנו, אלא מכם. הם יבינו שעד שאתם לא תחזרו לשדרות חייהם בסכנה ושבעצם, אתם שברתם את כל הכלים במשחק.
ברור לחלוטין שירי טילי הקסאם ייפסק מיידית, כדי לא לתת לישראל עילה לפעולה נגדם, אבל אתם צריכים להישאר לפחות שבועיים בתל אביב. למצות את ההליך עד תומו, כדי שכולם יבינו שאתם הופכים להיות הדבר החשוב ביותר במשוואה. מה שאתם תחליטו לעשות הוא שיכריע את המערכה.
זאת תהיה יציאת שדרות הראשונה, משום שהיא ככל הנראה לא תסיים את הסיפור. הצבא שלנו ייכנס וייצא והכל יתחיל מהתחלה. יסתפקו באיזה פעולה של כלום עם כלום. יספרו לכם שפתרו את הבעיה ויבקשו מכם לחזור לשדרות, וגם החמאס ימלא את חלקו במשחק בשלב זה.
זמן קצר אחרי שתחזרו לשדרות יתחיל מטח הקסאמים ואתם תרגישו ששום דבר לא עזר. אבל אתם טועים.
ביציאת שדרות השנייה אתם כבר משופשפים, לאחר שאיבדתם את הנאיביות ואת הבתולים. עכשיו, מיד אחרי חודש אחד של הפגזות על העיר אתם נוטשים שוב, כולכם, בשיירה ארוכה, לחודש לפחות. דורשים מצה"ל לנצח עד הסוף. לסיים את הירי עליכם סופית. וכך גם יהיה, כי אי אפשר לראות עיר נטושה בישראל, בגלל טילי קסאם. את זה גם אחרון השופטים בבג"ץ יבין, ואתם אלה שצריכים ויכולים להכניס לכולם את זה טוב טוב לראש, כשתבואו לישון בגינה שלהם בתל אביב, משדרות.
עכשיו כבר לא תהיה ברירה למנהיגים שלנו ולגנרלים בצבא, והם ישתלטו על ציר פילדלפי, יפסיקו את הפארסה עם המצרים, יתנו בראש לחמאס, ואם צריך ישתלטו מחדש על כל עזה, העיקר שאתם תחזרו לשדרות.
יהיו כאלה שיאמרו אנחנו לא פחדנים אנחנו לא נוטשים את מקום הולדתנו, את כור מחצבתנו. זו טעות. ויהיו גם הרבה מאוד פוליטיקאים שינסו לשכנע אתכם לא לעשות זאת, והם יגייסו גם את ראש העיר שלכם לשם כך שיאמר לכם "בית לא נוטשים".
נו בטח. ההישארות שלכם בשדרות נוחה לכ - ו - ל - ם, חוץ מאשר לכם. ההישארות שלכם בשדרות איננה מציגה את קלונו של הציבור שלנו, של צה"ל, של ההנהגה, לראווה. היא משאירה את הקלון חסוי ונידח. אבל התפקיד שלכם הוא להציג את הקלון לראווה. זה החיים שלכם ושל הילדים שלכם אשר מוטלים על כף המאזניים.
אבל מעבר לנוחות בהישארות שלכם בשדרות, אל תצפו שהמנהיגים שלנו והגנרלים יגלו בקיאות בכל הקשור להבנת הדינמיקה של תקשורת, של יחסים בינלאומיים, של משפט בינלאומי וכיצד מכשירים את הקרקע להפעלת כוח. אין להם את החזון ואת החכמה לעשות את מה שהחמאס עושה עם כמה נרות.
נקודה נוספת שחשוב לזכור היא שהתקשורת מעריצה את מי שמוצג כקורבן בצילומים. אם תהיו הקורבן הדומם שיושב בשדרות לא תקבלו חצי שנייה בתקשורת הזרה, ובטח שלא תקבלו סימפטיה אצלם. אבל אם תצאו משדרות בשיירה ואם תצטלמו רטובים עד לשד עצמותיכם זרוקים בגינות בתל אביב, אתם הופכים להיות הקורבן, ובכך תצדיקו ותאפשרו הפעלת הכוח שיגרום להפסקת ירי הקסאם.
לכן, אל תחששו לצאת משדרות. אם תתארגנו כולכם כאיש אחד תקבלו אהדה ותמיכה בכל מקום שאליו תגיעו, משום שאתם צודקים, משום שאי אפשר שעיר שלמה תסבול שבע שנים מ- 6,000 טילי קסאם, כאילו כלום לא קרה.
חשוב לי להדגיש שנטישת שדרות אותה אני מציע הינה נטישה זמנית והיא לא נועדה אלא על מנת לגרום להצדקת העלאת רף התגובה כנגד החמאס.
במאמרי זה אראה בניתוח לוגי פשוט, כי תושבי שדרות עצמם יכולים להכריע את המערכה של ירי טילי הקסאם עליהם וכיצד.
הדבר הראשון אשר חשוב להבינו הוא, שישראל יכולה להפסיק את ירי הקסאם אם רק תחליט לעשות זאת, בין אם בדרך כזו ובין אם בדרך אחרת. כלומר, בין אם על ידי כניסה לעזה וכיבושה מחדש, ובין אם מחוץ לעזה, באמצעות קביעת וגביית תג מחיר בצד השני עבור כל ירי של טילי קסאם על שדרות וסביבתה. תג המחיר הנ"ל צריך לעלות ולעלות בדרך של ניסוי וטעיה עד למציאת תג המחיר אשר יגרום לצד השני להבין כי ירי טילי הקסאם איננו משתלם.
אני מפנה בין היתר למאמרו של אברהם פכטר "מלחמת עזה השנייה" מיום 11.02.08 אשר פורסם באינטרנט, ואשר מציע תגי מחיר שונים לירי הקסאם. אבל הוא איננו היחידי שטוען כי צריך לגבות מחיר מהצד השני. השאלה היא איזה מחיר, ומהו הרף שעד אליו ניתן להגיע בתגובה על ירי טילי הקסאם.
כאן דרושה הבנה בכללי המשפט הבינלאומי ודיני המלחמה. למרות שהצד השני הינו זה הפותח במלחמה, ולמרות שלישראל זכות תגובה וזכות להגנה עצמית, עדיין נגזר עלינו לפעול בהתאם לעקרון המידתיות ולמבחן הפרופורציה, שהרי תגובה על ירי קסאם איננה זהה לתגובה על ירי טיל בעל ראש נפץ כימי. כלומר, עלינו להגיב בצורה יחסית ומידתית לפעולה המתגרה של הצד השני.
תושבי שדרות, כמי שסופגים זה שבע שנים למעלה מ- 6,000 טילי קסאם סבורים, שכל תגובה של ישראל הינה ראויה ובלבד שתגרום להפסקת ירי טילי הקסאם, אך אף אחד איננו נותן גיבוי לעמדה זו.
האליטה שלנו לא נתנה את הגיבוי להנהגה להעלות את רף התגובה עוד ועוד עד להפסקת ירי הקסאמים על שדרות, ומי שנמצא בהנהגה איננו טיפש. הוא יודע בדיוק עם מי יש לו עסק. היום, במדינת "הכל שפיט", כשהבג"ץ מורה שיש לעלות אליו לרגל בכדי שיאשר כל הפחתה באספקת החשמל לעזה, המנהיגים שלנו אינם מוכנים לקחת אחריות על פעולות מבלי שהיועמ"ש יאשרן, מבלי שיהיו בטוחים שהבג"ץ ייתן להן הכשר, מבלי שיש להן תמיכה בתקשורת, מבלי שזה יתאים גם לאליטה הכלכלית ומבלי שהאליטה בכללותה תתמוך בפעולות אלה.
המנהיגים שלנו אינם מעוניינים לסיים את הקריירה שלהם כמו יהודה מאיר. הם מעוניינים בשררה, בכוח, בהשפעה, והם אינם מעוניינים לסיים את הקריירה שלהם מנודים, כפי שמצא עצמו אריאל שרון משך שנים.
לפיכך, כל מה שצריכים תושבי שדרות לעשות הוא לגרום לאליטה שלנו, להנהגה, ליועמ"ש, לשופטי הבג"ץ, לתקשורת, לעיתונאים, לכתבים, לפרקליטים בפרקליטויות, לגנרלים ולכל יתר הציבור לתמוך בהעלאת רף התגובה נגד הצד השני עד להפסקה מוחלטת של ירי טילי הקסאם על תושבי שדרות, ואני חוזר שוב על המשפט משום שהוא החשוב ביותר להבנה - עד להפסקה מוחלטת של ירי טילי הקסאם על תושבי שדרות.
ואיך יכולים תושבי שדרות לגרום לכך?
התשובה לכך הינה פשוטה תכלית - נוטשים את שדרות והופכים אותה לעיר רפאים ללא נפש חיה. בשיירה ארוכה של מכוניות, אוטובוסים, אופנועים, אופניים ורגלית, עמוסה לעייפה עם גברים, נשים וטף, קשיש וחולה, צעיר ובריא. שיירה עמוסה לעייפה עם מזרונים, מזוודות, בגדים, נעליים, סירים ומחבטות. כמו השיירות שעזבו את דרום לבנון בשעתו. שיירה אשר תעבור דרך אשקלון, אשדוד, ראשון לציון בואכה תל אביב.
בתל אביב השיירה צריכה להתנחל בכל גינה פנויה ואפשרית במרכז העניינים, כולל משולש ארלוזורוב, הגינה בפינת שינקין ויוחנן הסנדלר, ככר מגן דוד, ככר המדינה, ככר רבין, הרחבה של מוזיאון תל אביב, ככר דיזינגוף, הגינה של גן העיר ועוד.
אישית אני מציע לשיירה להתמקד בתל אביב. גם יותר נוח, גם יותר נעים וגם יותר משפיע. אל תתאמצו להגיע לירושלים. כולם כבר יגיעו אליכם לתל אביב.
אל תהיו מודאגים. לא מגשם, לא מבוץ, לא מכביסה, לא מכסף, לא מעבודה, לא מאוכל ולא משינה. פשוט תעלו לתל אביב כמו שאתם. מהרגע הזה הבעיה של טילי הקסאם כבר לא שלכם. אתם העברתם אותה לציבור, לאליטה, להנהגה ולכ - ו - ל - ם. מרגע זה אתם האחרונים שאפשר לבוא אליהם בטענות. אתם לעומת זאת תבואו השכם והערב בטענות לכ - ו - ל - ם.
אל תדאגו. לא תקפאו מקור ולא תגוועו ברעב. הציבור כבר ידאג לכם. יתן לכם הכל. אוכל, בגדים, שמיכות, אוהלים. השנה שנת בחירות ורון חולדאי לא יעז לפנות אתכם מהגינות ולא ייגע בכם. הוא יתמוך בכם עד הסוף. יעבור כל היום מגינה לגינה. זה מצטלם טוב לקראת הבחירות ופוליטיקאים יעשו הכל כדי להיבחר שוב. הוא צריך אתכם יותר מאשר אתם צריכים אותו.
עכשיו שערו בנפשכם כיצד תצטלם בתקשורת שיירה נוטשת שדרות שכזו. כל כלי התקשורת מכל העולם יסקרו את השיירה ואת כל הדרך שהיא עושה עד תל אביב. זו ההזדמנות שלכם לספר לכל העולם כמה רע לכם וכמה אתם פוחדים מטילי הקסאם, כמה המדינה נטשה אתכם ושאתם לא יכולים יותר, אחרי שבע שנים של טילים.
עכשיו שימו לב למה גרמתם. ברגע שנטשתם את שדרות, אבל מיד, נתתם את ההצדקה המוסרית, המשפטית, התקשורתית, הכלכלית, ואת כל הצידוקים האחרים להעלות את רף התגובה כנגד הצד השני.
אנשי התקשורת יחגגו.
היועמ"ש ייתן אור ירוק להנהגה לפעול, כיוון שטילי הקסאם גרמו לנטישת עיר ואם בישראל.
ההנהגה תצטייר כאימפוטנטית וככזו שאיננה מסוגלת לייצר ביטחון לתושבי המדינה ונטל ההוכחה יעבור אליה להוכיח שהיא לא כזאת. אהוד ברק יראה כמו שפן לא אהוד ולכן יצטרך להראות שהוא חד כברק.
שופטי הבג"ץ יאשרו להעלות את רף התגובה על מנת לאפשר לכם לחזור לשדרות.
אנשי העסקים והכלכלנים יתחילו לספור בכיס את הנזק הכלכלי של נטישת שדרות, הפסד ימי עבודה וכו'.
אנשי החינוך ידברו על הפסד ימי הלימודים של ילדיכם וינסו לשלב אותם בבתי הספר בת"א, שם יווצר כאוס בתחבורה, בחינוך ובכל.
תושבי תל אביב יתעוררו משלוותם ויעשו הכל על מנת שתצאו להם מהעיר.
אנשי הצבא יכינו סוף סוף תוכניות אופרטיביות מכאן ועד להודעה חדשה למיגור ירי טילי הקסאם.
כולם ידברו עליכם ורק עליכם כל הזמן, 60 דקות בשעה, 24 שעות ביממה. ואם ירד מבול עוד יותר טוב. תצטלמו בבוץ רטובים עד לשד עצמותיכם באמצע גינה בוצית בתל אביב. תמונה אחת שווה אלף מילים.
אני מבטיח לכם שגם מנהיגי החמאס, שהם הרבה יותר חכמים מהמנהיגים שלנו, יתחילו לשקשק מפחד. לא מהמנהיגים שלנו ולא מהגנרלים שלנו, אלא מכם. הם יבינו שעד שאתם לא תחזרו לשדרות חייהם בסכנה ושבעצם, אתם שברתם את כל הכלים במשחק.
ברור לחלוטין שירי טילי הקסאם ייפסק מיידית, כדי לא לתת לישראל עילה לפעולה נגדם, אבל אתם צריכים להישאר לפחות שבועיים בתל אביב. למצות את ההליך עד תומו, כדי שכולם יבינו שאתם הופכים להיות הדבר החשוב ביותר במשוואה. מה שאתם תחליטו לעשות הוא שיכריע את המערכה.
זאת תהיה יציאת שדרות הראשונה, משום שהיא ככל הנראה לא תסיים את הסיפור. הצבא שלנו ייכנס וייצא והכל יתחיל מהתחלה. יסתפקו באיזה פעולה של כלום עם כלום. יספרו לכם שפתרו את הבעיה ויבקשו מכם לחזור לשדרות, וגם החמאס ימלא את חלקו במשחק בשלב זה.
זמן קצר אחרי שתחזרו לשדרות יתחיל מטח הקסאמים ואתם תרגישו ששום דבר לא עזר. אבל אתם טועים.
ביציאת שדרות השנייה אתם כבר משופשפים, לאחר שאיבדתם את הנאיביות ואת הבתולים. עכשיו, מיד אחרי חודש אחד של הפגזות על העיר אתם נוטשים שוב, כולכם, בשיירה ארוכה, לחודש לפחות. דורשים מצה"ל לנצח עד הסוף. לסיים את הירי עליכם סופית. וכך גם יהיה, כי אי אפשר לראות עיר נטושה בישראל, בגלל טילי קסאם. את זה גם אחרון השופטים בבג"ץ יבין, ואתם אלה שצריכים ויכולים להכניס לכולם את זה טוב טוב לראש, כשתבואו לישון בגינה שלהם בתל אביב, משדרות.
עכשיו כבר לא תהיה ברירה למנהיגים שלנו ולגנרלים בצבא, והם ישתלטו על ציר פילדלפי, יפסיקו את הפארסה עם המצרים, יתנו בראש לחמאס, ואם צריך ישתלטו מחדש על כל עזה, העיקר שאתם תחזרו לשדרות.
יהיו כאלה שיאמרו אנחנו לא פחדנים אנחנו לא נוטשים את מקום הולדתנו, את כור מחצבתנו. זו טעות. ויהיו גם הרבה מאוד פוליטיקאים שינסו לשכנע אתכם לא לעשות זאת, והם יגייסו גם את ראש העיר שלכם לשם כך שיאמר לכם "בית לא נוטשים".
נו בטח. ההישארות שלכם בשדרות נוחה לכ - ו - ל - ם, חוץ מאשר לכם. ההישארות שלכם בשדרות איננה מציגה את קלונו של הציבור שלנו, של צה"ל, של ההנהגה, לראווה. היא משאירה את הקלון חסוי ונידח. אבל התפקיד שלכם הוא להציג את הקלון לראווה. זה החיים שלכם ושל הילדים שלכם אשר מוטלים על כף המאזניים.
אבל מעבר לנוחות בהישארות שלכם בשדרות, אל תצפו שהמנהיגים שלנו והגנרלים יגלו בקיאות בכל הקשור להבנת הדינמיקה של תקשורת, של יחסים בינלאומיים, של משפט בינלאומי וכיצד מכשירים את הקרקע להפעלת כוח. אין להם את החזון ואת החכמה לעשות את מה שהחמאס עושה עם כמה נרות.
נקודה נוספת שחשוב לזכור היא שהתקשורת מעריצה את מי שמוצג כקורבן בצילומים. אם תהיו הקורבן הדומם שיושב בשדרות לא תקבלו חצי שנייה בתקשורת הזרה, ובטח שלא תקבלו סימפטיה אצלם. אבל אם תצאו משדרות בשיירה ואם תצטלמו רטובים עד לשד עצמותיכם זרוקים בגינות בתל אביב, אתם הופכים להיות הקורבן, ובכך תצדיקו ותאפשרו הפעלת הכוח שיגרום להפסקת ירי הקסאם.
לכן, אל תחששו לצאת משדרות. אם תתארגנו כולכם כאיש אחד תקבלו אהדה ותמיכה בכל מקום שאליו תגיעו, משום שאתם צודקים, משום שאי אפשר שעיר שלמה תסבול שבע שנים מ- 6,000 טילי קסאם, כאילו כלום לא קרה.
חשוב לי להדגיש שנטישת שדרות אותה אני מציע הינה נטישה זמנית והיא לא נועדה אלא על מנת לגרום להצדקת העלאת רף התגובה כנגד החמאס.
לתגובות selaeithan@gmail.com
